חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

66 שנה למות אורי אילן ז"ל

14/01/2021

ב-13 בינואר 1955 התאבד אורי אילן בכלא הסורי לאחר שלא יכול היה לעמוד בעינויי החקירה. הסורים מיהרו להחזיר את גופתו עוד באותו יום כדי להסיר ספק כי הוא לא מת מעינויים, אלא מהתאבדות.

 

בהלווייתו ספד לו הרמטכ"ל משה דיין: "החייל בן הי"ט, אורי אילן, נשא על גופו הצעיר ובכוח רצונו הנחוש את משימת הביטחון של עמו, עד אשר הגיע לגבול יכולתו ואז גבר רצונו על גופו. אורי בא עד קצה דרכו. על גווייתו הקרה, החוזרת למולדת, הייתה צמודה פתקה ובה זעקתו האחרונה: לא בגדתי! דגל הצבא מורכן לפניך – החייל העברי, אורי אילן".

 

בדצמבר 1955, שנה אחרי נפילת החוליה בשבי, יצא צה"ל למבצע כנרת (בשם הצבאי "עלי זית"), כשמטרת המשנה היתה גם לתפוס חיילים סורים, לאחר שכל הניסיונות לשחרור שבוינו עלו בתוהו. במבצע כנרת נפלו שישה חיילי צה"ל, נהרגו כחמישים חיילים סורים ו-35 נלקחו על ידינו בשבי. במרץ 1956 הסכימו הסורים לחילופי שבויים ואז הוחזרו ארבעת חיילינו.

 

בצעד חריג מאין כמותו, פעם ראשונה ויחידה בתולדותינו, הועמדו מפקד הפעולה סגן מוזס וסגנו מאיר יעקבי לדין על גילוי סודות במהלך שבי. יעקבי נפל באותה שנה במערכת קדש ואילו מאיר מוזס טוהר רק בשנת 1969. בשנת 2005 קיבל מוזס חנינה מוחלטת מנשיא המדינה והועלה לדרגת סא"ל. ב-2007 העניק שר הביטחון ברק את צו החנינה המקורי לאמו של יעקבי.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד