חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

חג שבועות – מתן תורה - יש לנו מכנה משותף

2/06/2019

זמנו של חג השבועות מיוחד. לכל החגים ישנו תאריך קבוע בחודש, למשל, חג פסח, שנקבע בט"ו בניסן, ואילו לחג השבועות אין תאריך קבוע, אלא זמנו נקבע על פי ספירת העומר. משמעות הדבר היא שמועד חג השבועות נשען על חג הפסח, ורק מתוך חג הפסח אפשר להגיע לחג השבועות ומתן התורה.

 

חג הפסח מבטא את הצד הלאומי הישראלי. ביציאת מצרים נתגלתה סגולת ישראל, שבחר בנו השם מכל העמים, וחג השבועות מבטא את הצד הרוחני של ישראל, שאז הגענו לפסגה הרוחנית של קבלת התורה. בברכת התורה בפסח אנו אומרים: "אשר בחר בנו מכל העמים", ומתוך כך "נתן לנו את תורתו" בחג השבועות. מאז ימי יציאת מצרים ועד ימינו, אנו עדים לוויכוחים ולמחלוקות בציבורים שונים המתעמתים זה עם זה. רק פעם אחת זכינו לאחדות אמתית ושלמה, והיה זה לקראת קבלת התורה, בחג השבועות. כשעם ישראל התייצב מול הר-סיני , היה זה "כאיש אחד, בלב אחד". זו אינה רק עובדה היסטורית, אלא יש בה מסר עמוק. אחדות בעם ישראל יכולה להתקיים רק על בסיס התורה שניתנה בהר-סיני. בלי הבסיס הזה, אפשר באמת לתהות אם אנחנו עם אחד או אולי אוסף של בני אדם, תרבויות ועדות, שאין ביניהם שום דבר משותף.

 

קשה מאוד, ואף בלתי אפשרי, לתפוס את העם היהודי בקטגוריות הלאומיות המקובלות. העם הרומני, למשל, מורכב מבני אדם המתגוררים ברומניה, דוברים רומנית, מזדהים עם התרבות הרומנית וכו'. מי שסבו היגר מרומניה לאמריקה, ומעולם לא ביקר ברומניה, אינו דובר רומנית ואינו מכיר את תרבותה - לא יוכל להיחשב רומני - הוא אמריקני לכל דבר.

 

רק בעם היהודי יכול להתקיים מצב משונה, שאנשים המתגוררים ברומניה, באמריקה או בארצות שונות, דוברים שפות שונות וחיים על פי נוהגי תרבות שונים בתכלית זה מזה, נחשבים, למרות הכול, בני עם אחד - העם היהודי.

 

תאמרו, שבני העם היהודי שייכים לגזע אחד? אין זה נכון. במשך הדורות הצטרפו אל העם היהודי, על ידי גיור כהלכה, בני כל הגזעים והאומות, והם נחשבים יהודים לכל דבר. ואולי אפשר להגדיר את כל היהודים בני אותה דת? אף זו אינה הגדרה נכונה, שכן גם מי שאינו דתי ואינו מקיים לחלוטין את מצוות התורה - הוא יהודי. אפילו מי שהמיר את דתו נחשב יהודי מומר, ואין הוא נזקק לשום טקס של גיור כדי לשוב ליהדותו.

 

מהי אפוא הנקודה שקושרת את כל בני העם היהודי? אכן, הזהות היהודית ייחודית ואין לה מקבילה בעולם. בבסיסה לא עומדים הלאום, הגזע או הדת. הזהות היהודית נובעת מהנשמה המיוחדת שהורישו לנו אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, ומהברית שנכרתה עמנו כשעמדנו למרגלות הר-סיני וקיבלנו את התורה.

 

באותו מעמד נכרתה ברית מיוחדת במינה בין הקב"ה ובין העם היהודי. בורא העולם בחר בנו מכל העמים וקבע לנו ייעוד של "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". אנחנו יהודים משום שמהותנו הפנימית-נשמתית היא יהודית. עצם עובדת היותנו יהודים אינה קשורה במעשים, בשפה, במקום המגורים ובתרבות. נולדת יהודי - אתה נושא עמך את "הנקודה היהודית", הנשמה היהודית, ואתה חלק בלתי נפרד מהעם היהודי. הקב"ה העניק גם לגרים את הזכות להצטרף לברית זו על ידי גיור כהלכה.

 

זה מקור האחדות היהודית, זו אחדות שאינה מותנית בשום דבר. זהו קשר טהור בין יהודי ליהודי, מכוח העובדה שבלב כולנו טמונה אותה "נקודה יהודית", ובה כולנו שווים. כדי שיהדותנו תהיה גלויה ומודעת, יש צורך באימוץ מרכיבים של חיים יהודיים - תורה, מסורת, תרבות יהודית וכו'. בדרך זו אנו ממלאים את עולמנו הפנימי בתכנים יהודיים ונוצרת התאמה ביו מהותנו הפנימית לבין אורח חיינו, הכרתנו ורגשותינו. אך גם אם יש פערים בין ההכרה היהודית של חלקים שונים בעמנו, אין בכך כדי לשנות את עצם הקשר הפנימי שמאחד את כולנו. תורת ישראל מקורה של האחדות היהודית ואותה חייבים לבצר ולשמר.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד