חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

שאלות ותשובות בנושא חרדה ודרכי התמודדות עמה

17/07/2006

 

מאת אל"מ (מיל') ד"ר אלי חיימוביץ - מנהל ער"ן צפון


מהי חרדה ומהם הסימנים שלה?


חרדה היא תגובה למצב בו אנחנו מרגישים שקיים איום לשלמות הפיזית או הנפשית שלנו. הסימנים של החרדה מתבטאים בתחום הגופני, הרגשי, החשיבתי וההתנהגותי. הסימנים הגופניים העיקריים הם דפיקות לב מואצות, הזעה, מתח בשרירים, מיחושים בבטן. ייתכנו גם קשיים באכילה ובשינה. הסימן הרגשי העיקרי הוא תחושה פנימית מעיקה של סכנה מתקרבת והרגשה של חוסר ביטחון שמלוות ב"פרפרפים בבטן". קיימת הרגשה של מתח פנימי מתמיד ללא הקלה וללא יכולת להגיע לרוגע. תחושה זאת מלווה במחשבות על סכנה או פגיעה, בדאגות בנוסח "יקרה לי משהו לא טוב", ולעתים בתסריטים על פגיעה ממשית. מבחינה התנהגותית, החרדה מתבטאת בחוסר שקט, קושי להתרכז ולעתים נטייה להסתגר. לעתים יתפתח גם עצב או דכדוך כתוצאה מהחרדה, ולעתים יהיו גם התפרצויות של כעס.


מבחינים בין שני סוגים של חרדה: בסוג הראשון החרדה אינה רציונלית: סיבתה אינה ידועה לאדם עצמו, או שעוצמת החרדה אינה פרופורציונלית לסכנה הנשקפת (למשל, פחד ממקומות פתוחים או סגורים). בסוג השני, החרדה היא רציונלית, כלומר יש מקור חיצוני אמיתי שעלול לפגוע בשלמותו של האדם. למשל, חרדה מפגיעה של טילים. יש המכנים סוג זה של חרדה בשם "פחד".

 


האם חרדה היא תגובה לא נורמלית המצריכה עזרה מקצועית?


בהחלט לא. חרדה היא תגובה נורמלית לחלוטין לסכנות היומיומיות שאנחנו חשופים אליהן. תגובת החרדה מגינה עלינו מפני הסכנות, שכן היא מעוררת את הדריכות הדרושה להתגונן בפני הסכנות. אנשים שאינם חשים כלל חרדה, לא ינקטו אמצעי הזהירות הדרושים כדי להימנע מסכנות כמו תאונות. בנוסף, רמה מסוימת של חרדה דרושה כדי שנשקיע מאמצים להצליח בפעולות יומיומיות שלנו.


מבוגרים וילדים המרגישים חרדה בעקבות פגיעה של טילים בסביבה הקרובה שלהם, מגיבים בצורה נורמלית. גם אם הסימנים של החרדה מתבטאים בעוצמה גבוהה יותר מאשר לפני המתקפה הנוכחית, זה עדיין לא מעיד על תגובה חריגה וניתן להתמודד עמה בכלים שיוצגו בהמשך.

 


מתי עוברת החרדה את הגבול של תפקוד תקין ומצריכה עזרה חיצונית?


החרדה עלולה להפריע לתפקוד היומיומי אם היא באה לידי ביטוי בעוצמות גבוהות. ככל שהחרדה מתבטאת בעוצמה גבוהה יותר, היא צורכת מאיתנו כוחות ומשבשת את התפקוד. אם האדם מרגיש כי החרדה "משתלטת" עליו, קשה לו לתפקד ולבצע את המשימות היומיומיות שהוא רגיל בהן, עסוק כל הזמן במחשבות ובדאגות, מתקשה להירדם או סובל מסיוטים וכל רעש קטן גורם לבהלה - כדאי לו להסתייע בגורם מקצועי.

 

 

האם לתגובה חריפה של חרדה יכולות להיות השפעות לטווח ארוך?


בעקבות אירועים מאיימים, כדוגמת המלחמה המתנהלת עתה בצפון, יכולה להתפתח אצל חלק מהאנשים תגובה חריגה של חרדה, המכונה תגובת דחק חריפה. הסימנים של תגובה זאת כפי שמוגדרים בספרות הפסיכולוגית הם מראות ומחשבות חוזרים ונשנים של האירוע הטראומטי, הימנעות מאירועים ודיבורים על האירוע, דריכות גופנית ונפשית גבוהה המלווה בעצבנות ובחוסר שקט ופגיעה בתפקוד היומיומי. ברוב הגדול של המקרים, התגובה הזאת דועכת בתוך מספר ימים עד שבועות מסיום האירוע המאיים, במיוחד אם נעזרים במקורות טבעיים כמו משפחה וחברים, ומקורות חיצוניים של עזרה ראשונה נפשית, כמו ער"ן. אם הסימנים של התגובה החריפה נמשכים יותר מארבעה שבועות, עלולה להתפתח תגובה כרונית.

אצל 10 עד 20 אחוזים מאלה שסובלים מתגובת חרדה חריפה, עלולה להתפתח תגובה ממושכת יותר, המכונה תגובת לחץ פוסט-טראומטית. הסימנים של התגובה החריפה שתוארו לעיל מתמידים מבלי שהאדם יכול לשלוט בהם בכוחות עצמו. אנשים שפיתחו תגובת חרדה פוסט טראומטית זקוקים לסיוע מקצועי של פסיכיאטר או פסיכולוג, על מנת להתמודד עם השיבושים שנגרמים על ידי ההפרעה.



מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם החרדה שהעלתה המלחמה?


כאשר החרדה נובעת ממקור חיצוני שמהווה איום אמיתי, לא ניתן לחסל אותה, כפי שניתן לעשות במצב של חרדה לא מציאותית. אולם יש מגוון של אמצעים להפחית את החרדה ולצמצם את ההפרעה שלה לתפקוד התקין ולשגרת היומיום.

צעדים שעשויים להועיל בהתמודדות עם החרדה:


שתפו אחרים בתחושות ובמחשבות
. דברו עם אנשים אחרים, גם אלה בסביבתכם הקרובה וגם רחוקים יותר. שתפו אותם במה שאתם מרגישים ובמה שאתם חושבים, והקשיבו להם. שיתוף אחרים במועקות רגשיות עשוי להביא להקלה. דיבור על הפחדים הופך אותם לאנושיים ולנורמליים, ואילו הימנעות מדיבור עלולה להעצים את הפחדים והדאגות.


השתדלו להימצא בחברה ולא להתבודד.
סביבה תומכת ומבינה מעניקה לנו ביטחון ורוגע, שכן אנחנו מרגישים שאיננו לבד בהתמודדות מול הלחץ. הרגשת הביחד מעניקה לנו כוחות. עודדו גם אחרים לא להתבודד ולהסתגר. עם זאת, חשוב להיות מודעים לכך שכל אדם זקוק גם להימצא עם עצמו, גם בעיתות של חרדה, וקבלו זאת בהבנה, גם כלפי עצמכם וגם כלפי אחרים.


השתדלו להיות עסוקים
. בעיקר בדברים שמעניינים אתכם ומעסיקים את המחשבות שלכם, כמו צפייה בסרטים, קריאה, שיחות חברתיות, בילויים, הכנת אוכל, עבודות יד וטיפול בבעלי חיים.


כתבו איך אתם מרגישים.
כתיבה עשויה להקל על העומס הרגשי ולשחרר מעט ממנו. אפשר לתת ביטוי לתחושות גם באמצעי הבעה אחרים כמו ציורים או מוזיקה.


בצעו תרגילי הרפייה
כמו נשימות עמוקות או דמיון מודרך שבו אתם מדמיינים מקומות ומצבים שמרגיעים אתכם.

 

חרדה אצל ילדים: האם יש לה ביטויים שונים מאשר אצל מבוגרים?

ביטויי החרדה של ילדים דומים לאלה של מבוגרים. עם זאת, חרדה של ילדים יכולה להתבטא לפעמים בצורה שונה, כמו התבודדות והסתגרות, כעס ועצבנות ומצד שני, היצמדות להורים וסירוב להישאר לבד. בחרדה של ילדים, במיוחד צעירים, יש יותר ביטויים רגשיים ופחות מחשבות. גם אם הילד אינו מבין את הסיבות לחרדה, הוא מרגיש מבוהל וחסר ביטחון, ולפיכך זקוק להרבה תמיכה רגשית, במילים, במבטים ובקשר גופני, כדי להעניק לו תחושה של ביטחון והגנה.

 


כיצד ניתן עוד לסייע לילדים להתמודד עם החרדות?

 

ראשית, הקשיבו לילדים, שאלו אותם איך הם מרגישים. לא תמיד ההתנהגות החיצונית מעידה על התחושות הפנימיות. לעתים הילד חרד יותר מכפי שנראה לכם, ולעתים הוא חרד פחות, ואז הרגעת יתר עלולה להזיק.

שנית, שתפו את הילדים במתרחש, תנו להם מידע אמין, אפילו לילדים בני שלוש. התאימו את כמות המידע ואופן ההגשה שלו לרמה של הילד, אך הקפידו לא להבטיח דברים שאין אפשרות לקיים אותם, כמו שהמצב יסתיים תוך יום, מבלי שאתם יודעים זאת. אפשרו לילדים לשאול אתכם שאלות וענו להם.

שלישית, העסיקו את הילדים בכל עיסוק שמעניין אותם. אפשרו להם להביע את עצמם באמצעות מילים וציורים או אמצעי הבעה אחרים.

 

מתנדבי "צוות" בער"ן - טלפון 1201 ארצי (24 שעות ביממה)

 

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד