כסלו - חודש הגבורה

27/11/2017
כסלו - חודש הגבורה

חודש כסלו מעלה אצל רובינו אסוציאציה אחת ויחידה – חג החנוכה, שחמישה או שישה ימים מתוכו חלים בחודש כסלו. ימים אלו באים לציין את מהות הגבורה בעם ישראל, את ניצחון החשמונאים המעטים את היוונים הרבים.

 

המלך אנטיוכוס הרשע שאף להשליט את האלילות היוונית ביהודה, אסר על קיום מצוות התורה, קידוש החודש, שבת ומילה, ובבראשית רבה ב', ד' מסופר שהוא גזר שכל יהודי יכתוב על קרני השור שאין לו חלק באלוקי ישראל.

 

ואכן חלקים מהעם התייוונו וכמעט נשתכחה תורה מישראל. זכה עם ישראל שקם קומץ קטן בעם שנותר נאמן לקב"ה, ובראשו מתתיהו בן יוחנן הכוהן ובניו, שהרימו בעוז רוחם את דגל המרד נגד האימפריה היוונית הגדולה, אם כי הסיכויים לניצחון בדרך הטבע היו קלושים נוכח מספרם הקטן של החשמונאים לעומת מספרם הגדול של היוונים. אך בעזרת הקב"ה גברה הקדושה על הטומאה, ובני החשמונאים ניצחו את היוונים וגירשו אותם מהארץ.

 

מעניין שנס חג החנוכה מצוין בנרות, לא כשאר נסים, המצוינים במאכל ובמשתה: פסח באכילת מצות, פורים במשתה ובשתיית יין וכדומה. זאת משום שבפסח ובפורים היה עם ישראל נתון בסכנת השמדה גופנית, ואילו בחנוכה היה עם ישראל על אדמתו ולא היה נתון בסכנת השמדה גופנית, אלא רוחנית, בבחינת "להשכיחם תורתך". לפיכך קבעוהו בנרות, המציינים רוחניות, כדברי הפסוק: "כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו', כ"ג). רמז למספר הנרות, 36, אפשר למצוא בשם החודש, "כס - לו".

 

כסלו הוא החודש השלישי למניין בריאת העולם והחודש התשיעי למניין יציאת מצרים. השם כסלו נזכר פעמיים בתנ"ך: בזכריה (ז', א'): "ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך... בארבעה עשר לחודש התשיעי כסלו", ובנחמיה (א', א'): "דברי נחמיה בן חכליה, ויהי בחודש כסלו שנת עשרים...". משערים כי מקורו של השם במילה "כסל" שפירושו "תוחלת", תוחלת למטר. יש האומרים שכסלו פירושו באשורית קשת, ומזלו של החודש הוא קשת, הקשת הנראית בענן ביום גשם, כיוון שמרובים בחודש זה הימים שהגשמים והשמש משמשים בהם בערבוביה.

 

דורשי רשומות מעלים הסברים שונים לשם כסלו: רש"י מפרש שכסלו הוא תלם, על שם התלמים הנוצרים בשעת החרישה הנעשית אחרי ירידת היורה, בעונת הזריעה, שהיא בחודש זה.

 

יש האומרים שכסלו משמעו רפש ובוץ - בארמית "כיסלא לאוגיא" - בשל המים המתרבים בכסלו (על פי הגמרא בברכות ו', ע"א). סברה אחרת טוענת שכסלו הוא מלשון "כסיל", שהוא שם של כוכב מזלי הקשור לגשם היורד בעונה זו.

 

ההסבר המקובל הוא שכסלו הוא מלשון ביטחון, כפי שמבטא זאת איוב: "ה' יהיה בכסלך" (איוב ד', ו'), שהוא לשון אמונה וביטחון ובא להסביר את סוד ניצחונם של בני מתתיהו שהאמינו בה' שבעזרתו ינצחו, אף על פי שהיו מועטים ומחוסרי אמצעים וכלי נשק.

 

הילדים היו משתמשים בשם "כסלו" לזרז את ההורים לתת להם מעות חנוכה בלב פתוח: "כיס-לו".

 

בחודש זה מצפים לירידת גשמים ראשונה, שחשיבותם רבה לנביטת תבואות החורף. במסכת בבא מציעא (ק"ו,ע"ב) מובאת חלוקת השנה לפי עונות ושם נאמר: "חצי תשרי, מר חשוון וחצי כסלו – זרע; חצי כסלו, טבת וחצי שבט – חורף." כלומר, במחצית הראשונה של חודש כסלו היו זורעים, ובמחצית השנייה ירד גשם. אם לא ירדו גשמים עד ראש חודש כסלו, קבעו חכמים שצריך להתענות כדי לבקש על הגשם:"הגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלוש תעניות על הציבור" (משנה, תענית א', ה').

 

מכאן אנו למדים שהן החודשים והן המועדים בעם ישראל אינם התרפקויות נוסטלגיות על העבר, אלא משדרים לנו לקח עכשווי ומסר אקטואלי גם לדורות הבאים: פסח מצווה אותנו להזכיר את יציאת מצרים בכל יום, שבועות מצווה אותנו ללמוד תורה ביום ובלילה, ראש השנה ויום הכיפורים מצריכים אותנו לבדוק את עצמנו ולעשות תשובה, סוכות מדריך אותנו לבדוק את אמונתנו בהשגחה. חודש כסלו מלמד אותנו על חשיבותו של הגשם כאמצעי קיום לעולם, וחנוכה, החל בחודש זה, מזכיר לנו שעלינו להלל את הקב"ה ולהודות לו על הנס הגדול שעשה לעם ישראל במלחמתו ביוונים.

עבור לתוכן העמוד